top of page

RETRO SHABBAT HAMALKA

תמונת הסופר/ת: Michal TalkerMichal Talker

על הקשר בין ביאליק ליהודים בצפת


לפני כארבע מאות שנה, בהרי צפת הירוקים היו יוצאים אנשי צפת לקבל את השבת בשדות, לבושים לבן, היו מתייחדים עם האווירה המיוחדת של השבת, מזמרים את לכה דודי ונותנים לנפשם להתמלא בנשמה יתרה. את המזמור לכה דודי חיבר מקובל המפורסם מצפת, האר"י הקדוש.

ב- לכה דודי מופיע הכינוי של השבת כ- "מלכה" בּוֹאִי כַלָּה שַׁבָּת מַלְכְּתָא

המקור של הכינוי הזה הוא בתלמוד מסכת בבא קמא דף ל"ב, שם מופיע בארמית הכינוי 'מלכתא'.

משם הגיע צמד המילים משירו המפורסם של חיים נחמן ביאליק - שבת המלכה


הַחַמָּה מֵרֹאשׁ הָאִילָנוֹת נִסְתַּלְּקָה

בּוֹאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.

הִנֵּה הִיא יוֹרֶדֶת הַקְּדוֹשָׁה, הַבְּרוּכָה

וְעִמָּהּ מַלְאָכִים צְבָא שָׁלוֹם וּמְנוּחָה.

בּוֹאִי בּוֹאִי הַמַּלְכָּה!

בּוֹאִי בּוֹאִי הַמַּלְכָּה


ביאליק, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, הפריד בין אמונות דתיות לבין המשכיות התרבות היהודית. על פי תפיסתו, אין להבין את כל גודל ועומק היצירה והמסורת היהודית רק במונחים דתיים, ויש להמשיכה תוך התאמתה לימינו.

במרכז תפיסתו התרבותית-הלכתית העמיד ביאליק את השבת, שבה ראה יסוד חברתי ותרבותי ראשון במעלה לעיצוב קלסתרו הרוחני של העם. הרעיון והיישום של יום שבועי שבו נוהגים בקדושה, מהווה לטעמו של ביאליק את היסוד של התרבות העברית ואת מתנתה הגדולה לתרבויות העולם. הוא עישן בביתו בשבת, אך ראה בשבת יסוד מכונן של התרבות היהודית, ויצירת פרהסיה ללא שבת עלולה הייתה לדעתו למוטט את המפעל הציוני.


שני העיצובים כאן הם בהשראת שבת המלכה בסגנון הרטרו שאני אוהבת, והרוקדים בשדות בצפת


אמנם רובינו לא נצא לשדות היום בערב אבל אפשר לשתף את הפוסט ולצאת לרקוד בשדות הוירוטלים ולקבל את השבת כל אחד בדרכו, אמונו ואהבתו

3 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page